ושוב מדברים על עסקה לשחרורו - שוב מרגישים שהיא כ-כ-ה קרובה, ממש במרחק נגיעה. כל מחיר שוב הטיעון נשמע. הנה יש גם מחקר אקדמי - יש רוב למחיר, יהיה אשר יהיה. ניסית - באמת שניסית - למצוא את המחקר המדובר, לבדוק איך בדיוק נוסחה השאלה לגבי אותו מחיר שכנראה אתה - הקורא - מוכן לשלם, ואם אתה לא - אז כנראה זה שיבוא אחרייך יהיה מוכן לשלם^*.

השאלה שמעניינת אותך גם היא פשוטה לכאורה. האם אלו שנשאלים ומוכנים לשלם כל מחיר מודעים למשמעות דבריהם? או שהם מדברים רק על אסירים, ערבים ישראלים, נשים וילדים - תוצאות הטמטום של הממשל הצבאי הישראלי והאינתיפאדה. איך זה משתנה כאשר מדברים במספרים מוחלטים - קשים.

כמה יתמכו בשחרור 1000 מרצחים, האלף הראשון ברשימת הכי קטלניים?

כמה יתמכו להזרים להם כספים? 300 מיליון דולר והחייל החטוף, יחזור אלייך - האם תהיו מוכנים?

ואולי עדיף בכלל לשאול כמה מכם יתנו להם 1000 רובים ו29000 כדורים עבור אותם רובים, האם גם מחיר זה אתם מוכנים לשלם כחלק מ”כל מחיר”?

ואולי המחיר שלהם הוא טנקים, 20 - עדיין הייתם משלמים?

כנראה שלא עניתם כן - לא על כל השאלות, בטח לא על השתיים האחרונות. אז איפה המוכנות שלכם לשלם את אותו “כל מחיר” שאתם נורא אוהבים? למה לא לטנקים, לא לרובים - אבל כן למרצחים?

עדכון (26/12/2009): לכל מי שמתעניין אפשר למצוא את הפרסום המלא לגבי הסקר של מכון טרומן (העומדים מאחוריו) - כאן. על פניו נראה, באופן לא ממש מפתיע, שהוא מעט רחב יותר ממה שפורסם בתקשורת. אני מקווה לעבור עליו, ואולי לפרסם גם איזו התייחסות - פה או כפוסט נפרד - בעתיד הקרוב.

_{* כן, אני מודע לניצול לרעה של הסטטיסטיקה שבוצע כאן. עמכם הסליחה.}