לכאורה
אתה שונא את רוב בני האדם
אשר חיים איתנו ואיתך. כל כולם
אויב אחד גדול ולא חכם. אפילו
הטוב שביניהם - משוך ידיך. אלא
שהאמור בעצם לא במין
ריגשה שעיקרה קטנוניות ואינטרסים
מנוגדים ואוירה עויינת. החיכוכים
תמיד יונקים מן הטיפשות הראשונית של החברה,
העצבנות הפרימיטיבית, צרות-מוחין, היסטריה מבוזבזת
על הבלים קטנים.
אתה שונא את רוב בני האדם
אשר חיים איתנו ואיתך. כל כולם
אויב אחד גדול ולא חכם. אפילו
הטוב שביניהם - משוך ידיך. אלא
שהאמור בעצם לא במין
ריגשה שעיקרה קטנוניות ואינטרסים
מנוגדים ואוירה עויינת. החיכוכים
תמיד יונקים מן הטיפשות הראשונית של החברה,
העצבנות הפרימיטיבית, צרות-מוחין, היסטריה מבוזבזת
על הבלים קטנים.
“
| — |
דוד אבידן, מתוך שנאה ארוכת טווח לפעמים אתה נתקל בקטע שירה אשר נוגע בך, חודר את החומה הבצורה שלך ומתערבל עם המחשבות שלך. אתה עוצר לשניה. שוקל לחלוק איתו קצת מעולמך, לוקח נשימה סדורה ולאחר העיכול חוזר לעיסוקך. |
