החינוך? נכשל.
החקיקה? נכשלה.
אכיפת החקיקה הקיימת? לא נכשלה, פשוט כי לטעון לכך שהיא נכשלה זוהי מחמאה לה היא אינה ראויה.
אז מה עושים עכשיו?
ע”פ חלם - מחוקקים עוד כמה חוקים טפשיים שאותם יהיה אפשר לא לאכוף ושיעשו יותר רע (במישור הסימבולי בעיקר) מאשר טוב.
ח”כ יוחנן פלסנר מצטרף לסערת זוטא שמעוררת התקשורת אשר גילתה לאחרונה את האלימות הגואה ברחובות ישראל (ולא שהנושא אינו חשוב, פשוט הטיפול בו לאחרונה מעליב את האינטלגנציה) וחוטא לאותם ערכים אותם הוא נבחר לייצג - בריש גלי ובתיאום מושלם עם המגמות האחרונות באזורנו.
אבל קשה שלא להסכים עם ח”כ פלסנר - במיוחד עכשיו, אחרי כמה ימים של מעשי אלימות מזוויעים וגרוע יותר סתמיים לכאורה. קשה שלא להסכים עם הקריאה להחמרת הענישה והקשחת הטיפול בעבריינים אלימים, קשה שלא להסכים עם עידודו את הצעות החוק האוסרות על קטינים לשתות אלכוהול במקומות ציבוריים (בניגוד למקומות פרטיים - שם זה בסדר) ואוסרות על בגירים לקנות להם אותו - הרי שתי ההצעות האלו נלחמות באויב הציבור מס’ 1 הגורם לכל האלימות - אותו תוצר תסיסת הסוכר אשר לא מעטים מאיתנו נהנים מצריכתו - האלכוהול. קשה לראות שאין שום קשר בין אלימות סתמית שנובעת מצריכת אלכוהול מופרזת, אלימות לשם “כיף”, לבין האלימות ההחלטית ומתוכננת - אם כי בכל זאת סתמית לכאורה, חסרת מטרה - לה אנו עדים לאחרונה אין שום קשר, ולראיה אולי במקרה בודד היה רכיב של צריכת אלכוהול אשר הוביל למעשה.
בתמיכתו בשתי ההצעות האלו ח”כ יוחנן פלסנר מצליח לתקוע מסמר בקבר החינוך לצריכת אלכוהול נבונה (כי הרי חקיקה היא עדות לכך שהחינוך נכשל), ובו בזמן בקבר האכיפה - כי הרי שתי הצעות החוק האלו מכסות תחום אשר כבר מכוסה ע”י הדין הפלילי האוסר מכירה ו/או הגשה של אלכוהול לקטין - ואיך ישתו קטינים אלכוהול בגן ציבורי אם לא הוגש או נמכר להם קודם לכן ע”י בגיר - מה שעתה יחוזק באיסור נוסף לפי הצעת החוק השניה. אך מה עם כך שעצם קיומן של שתי הצעות החוק הללו חושף שאכיפת הדין הפלילי נגד מכירת אלכוהול לקטינים נכשלה - והפתרון המוצע רק עלול להוסיף עוד זוג חוקים אשר לא יאכפו ויתרמו עוד קצת לזילות שלטון החוק.
ח”כ פלסנר חוטא ומתעלם מהמציאות שמוכיחה שכאשר ישנה תרבות חיובית סביב צריכת אלכוהול במקביל לחינוך ראוי ואכיפה יעילה (וראו את גרמניה או בלגיה כדוגמאות לכך) האלכוהול אינו הופך לאויב החברה - ואילו כאשר התרבות נסובה סביב אלימות, החינוך קלוקל והאכיפה כמעט שאינה קיימת, גם ייבוש כל ברז בירה לא יעזור להפחית את האלימות ולו בפרומיל.
לסיום חוטא ח”כ פלסנר בכך שהוא מצטרף לטרנד הפופולארי והמדאיג ביותר לאחרונה - לצלילי פעמונים אשר בחוטיהם מושך בנג’מין פרנקלין ממרחק של אך מאות שנים בודדות - וקורא לתיעוד נרחב ביותר שלנו במרחב הציבורי, תוך כדי רמיסת זכותנו לפרטיות בתקווה שזה יעזור למשטרה לעצור עוד פרחח אלים (כי עם הפושעים האמיתיים כבר מזמן אין אמצעים להתמודד), יותר ממה שזה יפריע.
“זה המוותר על מעט חירות על מנת להנות ממעט בטחון, אינו ראוי לחירות ולא ידע בטחון” בנג’מין פרנקלין
ח”כ פלסנר חוטא, ובחטאו מכין את הקרקע לכישלון הבא - הכישלון החלמאי של כולנו.
