לחלקכם הכותרת הזו תראה בעייתית, פגומה ואף מעט מזעזעת. סביר להניח שחלקכם לא יהסס לטעון להסטה דתית נגד השמאל החילוני. אבל תחשבו על זה, כמה מכם הזדעזעו כאשר הם קראו כי “אם חרדית הרעיבה את בנה”?
דין אחד לכולם, זה העקרון הדמוקרטי, גם כאן. לא משנה האם האב הרוצח היה חילוני או דתי, שמאלני או ימני - הוא ביצע מעשה מתועב - רצח את ביתו, ועל כך יש לשפוט אותו, ולהוקיע אותו, כחברה. האם שהרעיבה את בנה, גם היא ביצעה מעשה מתועב, וגם אותה ראוי להוקיע - כחברה, גם במקרה שלה אין שום רלוונטיות להשתייכותה למגזר זה או אחר לאור המעשה שהיא ביצעה. (לדברים אחרים יש - אבל זה רק בגלל התנהגותם חסרת האחריות ומשולחת הרסן של גורמים מסויימים במגזר הזה).
הגעתם עד פה אחרי שהקראתם את הפוסט. עכשיו תחשבו. אולי מכאן יתחיל סוג של שינוי מחשבתי, שינוי בזכותו נשפוט על פי מעשים וכל מקרה לגופו ולא על פי המגזר אליו משתייכים.
